כשניסיתי לקרוא בפעם הראשונה את “מרד הנפילים” של איין ראנד מצאתי בין העמודים הראשונים כמה פסקאות שהפליאו אותי. הן תיארו בחור אחד, מוצלח למדיי במונחים של ראנד, שלמרות מה שהשיג הסתובב בעולם עם תחושת בדידות גדולה, ניכור תמידי על כך שאיש לא ממש מבין אותו. הוא ייצר סוג מיוחד של מתכת קלה ועמידה, ומפס הייצור … More המסיבה שהעיפה אותי
היום בערב נגמר משהו שהתחיל לפני עשר שנים, ומבחינת הרבה מהאנשים שאוהבים לרקוד, התחיל עוד קודם. אני לא הולכת להספיד את הסצנה לגמרי, כי יש עדיין קצת מסיבות בעיר, הבלוק בועט למרות הכול, ליינים של נוסטלגיה לשנות ה-90 (ולאט לאט לשנות ה-00) פורחים ומשתלטים על מיני מועדונים, מי שרוצה להזיז את הרגליים יזיז אותן. אבל … More המסיבה האחרונה: ביי ביי קאנט
אוקיי כן, גם הפוסט הזה קשור בגדול לארקטיק מאנקיז, ולכך שהם ה-מכנה המשותף היום. באמת שבסך הכול הייתי מרוצה שלהקה שעושה את מה שהיא עושה כל כך טוב זוכה לפופולאריות גורפת ואולי גם משפיעה על הטעם המוזיקלי של יותר אנשים ואמנים. ומאותה סיבה, הייתי כולי התלהבות מאיך כל מה שהיה צריך כדי למלא מסיבה בשנתיים … More כשכולם במסיבה יותר צעירים ממך
images with words 