About

היי,
אני לירון, וכמו שאפשר לנחש מהשם המחוכם שבחרתי בקפידה – אני עושה דברים עם מילים.

זה קורה כבר זמן מה, קרוב לשני עשורים האמת, מאז שהעזתי לנסות גם ליצור תכנים, ולא רק לקרוא אותם. אחרי שזה קרה פעם אחת, זה היה כדור שלג אבוד – לא הצלחתי להפסיק. מחזות, תסריטים, סיפורים, שירים, כתבות, אני מכורה לדיו מעטים יפים, לפנקסים קטנים ולמקלדות נוחות. אם אפשר, כאלו שנכנסים לתיק ואפשר לשלוף בכל מקום. בקיצור, לא משנה מה הפורמט – אני מספרת סיפורים.

במסגרת הרשמית יותר, זו שגם מפרנסת, זכיתי להיות כתבת ועורכת במשרה מלאה ב-טמקא לחמש שנים – כשהמערכת הייתה צעירה ורועשת במיוחד. למדתי לעשות ולערוך תוכן בחדשות, אחר כך ביחסים, ואז בתרבות וגם בבריאות. המשכתי כפרלינסרית תרבות במשך קרוב לעשור, והבנתי שזה אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות.

הייתי גם העורכת הגאה של ערוץ סגנון חיים באתר של קופת חולים כללית, שם אני מתחתי את גבולות השיח על אורח חיים בריא עם נגיעות מרדניות ואפילו פמיניסטיות מ-2012 עד 2014. עוררתי דיונים על נטיות מיניות, מגדר והקשר בין פורנו להסרת שיער עם ניוזלטר 20 פלוס ששלחתי כל שבוע למנויים מכל הגילאים ומכל הקופות.

היום אני אשת התוכן של Perelview, חברת דיגיטל שבה אני מגשימה חלום, לומדת ועושה שיווק באמצעות תוכן, מיקרו קופי, קופי, אסטרטגיית תוכן וחברים.

בשביל הנשמה אני כותבת לסריטה על קולנוע למאקו בעיקר על טלוויזיה ופה ושם כותבת על הדברים שאני אוהבת לחברים אחרים: החוג לתולדות המוזיקה למשל.

כתבתי שני מחזות שעלו על במות – "ילדות טובות" בסמולבמה באוניברסיטת תל אביב, ו"הדם זוכר" שנכתב יחד עם אירית ראב שגם ביימה את הסיפור האמיתי הקשה מילדותה עליו המחזה מתבסס בתיאטרון הקוביה. אני גם עובדת על תסריט, אבל זה עוד בחיתוליו אז ששש…

בשביל המכונה, כלומר המוח, עשיתי תואר ראשון בקולנוע במגמת תסריטאות באוניברסיטת תל אביב. נהניתי מכל רגע, וסיימתי בהצטיינות. בימים אלו אני מאתגרת וגוררת את עצמי עם הניסיון לסיים בהצלחה את התואר השני, בספרות, באותו מקום. במהלכו צללתי לסדנאות הכתיבה של רונית מטלון, אורלי קסטל בלום ודרור משעני, שלימדו אותי המון.

אם אני כבר כותבת בכל המסגרות האלו – בשביל מה לי בלוג?
כי אני רואה, קוראת, מאזינה, רוקדת ושומעת יותר מדי דברים שגורמים לי לחשוב ולהרגיש. ואם לא אספר עליהם היכנשהו, כדור השלג שלי ייצא מכלל שליטה.

פשוט ככה.

אז זו אני, ומעכשיו, זה הבלוג שלי.
מרחב בטוח שבו אני (ואולי גם כותבים חברים) קיימת בעזרת תכנים.
חוץ מנרטיבים, אני גם חובבת די גדולה של דיאלוגים.

והיות ואתן ואתם כבר כאן, תקראו משהו. אשמח שגם תגיבו.

מוזמנות ומוזמנים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s