משחקי הכס 06.01 -חפירה

ספוילרים זה מעצבן, במיוחד כשהסדרה בעצמה כבר עשתה סוג של ספוילר לעונה הזו (אהמ ג'ון סנואו) הרבה לפני שהעונה הגיעה. אי לכך ובהתאם לזאת, כל הפתיח שיקפוץ לכם בפיד נקי מספוילרים עד לפסקה הבאה, ואחריה אתייחס בקטנה לכל הפרק, עם ירידה לפרטים פה ושם אז אם לא צפיתם, אל תקראו. שומעים אותי? אל תקראו!!!

גילוי נאות: לא קראתי את הספרים במלואם (יום אחד זה יקרה), אז ייעדרו מכאן התייחסויות השוואתיות בעתיד הקרוב.

אוקיי, שנתחיל?

לא בטוחה אם זו רק אני, אבל מצאתי את עצמי עם המון שאלות לאורך הפרק הראשון של העונה של משחקי הכס, רובן מעידות על כך שלא רעננתי את הזיכרון שלי על איך הסתיימה העונה הקודמת. או על העובדה שהכניסו לנו המון נגיעות למלא דברים, שזה מצד אחד נחמד, ומצד שני מבלבל לגמרי ומרגיש כמו ארוחת טעימות במסעדת גורמה: זה נחמד המנה הזו בגודל כפית של פלדה ולארית מעוטרת בפרח נדיר, אבל אני עדיין רעבה.

לפחות חמש פעמים במהלך הפרק ניסיתי להיזכר בדברים נוסח "רגע, למה החברה האהובה על ראמזי מתה בעצם? ואיך קראו לה? מי דחף אותה, אם באמת דחפו אותה, ריק או סאנסה? זה משנה? אני צריכה להמשיך לקרוא לו ריק או שזה פוגעני וצריך לחזור לקרוא לו תיאון? מתי דאבוס הגיע והצטרף לעורבים? רגע, סטאניס מת בסוף העונה הקודמת? נכון! הגיע לו. זה היה עד כדי כך לא מרשים, הא?"

בשאר הזמן שאלתי את עצמי, לפעמים בקול, ויסלחו לי מי שצפו איתי, ממתי בסדרה הזו יש פתרונות של דאוס אקס מכינה מצד אחד, ובורות תהומית של דמויות חכמות מצד שני.

הצד האחד: תיאון וסאנסה שהיו אמורים למות מהיפותרמיה ניצלו באורח נס גם מלקפוא למוות, וגם מכלבי הציד והחיילים של ראמזי. בריאן, שבדרך כלל ממש טובה בלפספס הזדמנויות, הגיחה בדיוק בזמן הנכון ובמקום הנכון, עם חרב שלופה והמון נחישות. זה היה משמח לראות אותה מצליחה לכסח ומצליחה, באופן כללי לשם שינוי, אבל התזמון המושלם הזה הרגיש קצת חורק. וכולם כבר תהו לאן הכלבים של ראמזי נעלמו בשנייה שהיא הגיעה. יכול להיות שיש להם יותר שכל מהלוחמים, והם פשוט הלכו לחפש מישהו יותר רציני לרוץ איתו? קלוש, אבל שיהיה.

הצד השני: ברצינות, דאינריז לא יודעת מה קורה לאלמנות של חאל? בכלל, כל קו הנפילה שלה בשבי הדותראקי מרגיש כמו שידור חוזר כרגע. ההשערה היא שתהיה כאן השתלשלות עניינים שתקביל לפעם הראשונה שבה אם הדרקונים מצאה את עצמה בתוך שבט כזה, רק שעכשיו היא אישה בוגרת וחזקה, ולא נערה מבוהלת. זה יכול להיות מהלך עלילתי מעניין ורווי סמליות, אם הוא רק יתניע.

בינתיים לקח לה המון זמן להגיד את הדבר האחד שהבטיח שלא יפגעו בה – שהיא לא רק דוברת את השפה, אלא הייתה נשואה לחאל דרוגו ובכבודו ובעצמו. ובזמן שהיא מהרהרת בכך שאמורים לקחת אותה לאיזו עיירת אלמנות מדכאת, נותר לנו להרהר איפה הדרקון הפרוע הזה שלה. הוא כבר הציל אותה פעם אחת, למה עכשיו הוא לא מגיע שוב ועושה את אותו הדבר? אולי כי היא הייתה לא נחמדה לאחים שלו וכלאה אותם, אולי כי הוא בגיל ההתבגרות.

ומשהו על רגישותן של הדמויות הרעות. זה תענוג גדול להמשיך לאהוב ולשנוא את סרסיי וג'יימי לניסטר. האישה שהתחילה מזמן כדמות חזקה ומנוולת ממשיכה לצמוח כדמות טרגית ויותר מורכבת מסתם מלכה שאוהבת לשתות יין ולרקום מזימות של אהבה אסורה ומוות עם אחיה. היא שוב חווה אובדן איום ונורא, והמונולוג הפשטני משהו שלה על איך הבת שלה "הייתה טובה, נטולת קנאה ואינטרסים, פשוט טובת לב – כל כך שונה ממני" הוא אולי פשוט, אבל פוגע בול בלב.

הרגע הרגיש הזה היה מרסק רגשית, דווקא בגלל שהפעם היא לא מתמוטטת בהיסטריה, אלא מדברת על הבת שלה ברוגע שקט של מי שאיבדה כמעט את הכול. מה שפחות עבד היה ההסבר של ג'יימי אחר כך על איך הם כל מה שחשוב (שוב זה?) ואיך הם ייקחו בחזרה את כל מה שאבד להם. אהמ, קצת רגישות חבוב, את שני הילדים שלכם שאבדו לא ממש תצליח להחזיר לחיים. בכל זאת, מליסנדרה לא בצד שלכם בפעם האחרונה שבדקתי.

ואפרופו מליסנדרה. ההתגלות שלה בדמותה האמיתית, ככל הנראה, כישישה קשישה ועגומה, הייתה מפתיעה ומעניינת. במיוחד תחושת התבוסה שעלתה ממנה, גם אם היא לא בהכרח רמז לבאות. הרי די ברור על מי אנחנו בונים כדי להחזיר את סנואו. ואפרופו סנואו, זה כה מנחם לראות שגוסט עדיין חי, נוהם וקיים. בסדרה שבה דמויות מתחסלות בקלילות (עיינו ערך ההפיכה הנשית החיננית בדורן), הניחו לגוסט לחיות!

זהו בגדול. לא שוכחת את אריה כעיוורת ממש אומללה שחוטפת מכות. אבל היא כל כך אומללה שהעדפתי פשוט לא לכתוב על זה. היא אומללה רק פחות מג'ורה שהולך ומתקשקש בקצב השבירה של הלב שלו.

ולא, עוד לא ראינו את אניה בוקשטיין ויוסף סווייד. סבלנות.

וגם לא את ליטל פינגר. נו כבר.

התחושה הכללית בסיום הפרק הראשון: מה, כבר נגמר? לא כי היה כזה תענוג גדול, אלא כי שקיבלנו מעין אקספוזיציה ותזכורת, והרגשה יותר מדי מוכרת שנצטרך לחכות עד פרק 9 עד שדברים יתחילו לזוז, כלומר, לחיות. ולמות.

מודעות פרסומת

5 comments

  1. גולי · אפריל 26, 2016

    הקטע בדורן אכן מפתיע ובמיוחד עם הבן שלו שחטף את החנית! didnt see that coming

    אהבתי

  2. liron sinay zabow · אפריל 27, 2016

    נופ, זה היה מעולה! כאלו קשוחות

    אהבתי

  3. מגדלור · מאי 2, 2016

    עד שחשבנו שאי אפשר לרדת יותר נמוך עם דורן, הגיע לה העונה השישית. אני מאוד מקווה שחיסול שושלת מרטל אומר שלא נראה יותר את דורן, לפחות העונה.

    אהבתי

  4. liron sinay zabow · מאי 4, 2016

    האמת שדווקא חיבבתי את האלימות הנשית המתפרצת הזו. הכניסו לי קצת אקשן לפרק הראשון… אבל אולי זה כי הציפיות שלי כבר ממש נמוכות

    אהבתי

  5. מגדלור · מאי 4, 2016

    אין לי בעיה עם אלימות, זה אפילו מבורך. כל סצנת דורן היתה פשוט חסרת כל היגיון. אליה רוצה לנקום בלניסטרים יופי לה, איך חיסול שושלת מרטל עוזרת לה להשיג את המטרה? לי זה נראה כאילו יוצרי הסדרה לא ממש חשבו יותר מידי לעומק כאן ויצרו את הסצנה כדי להפתר מכל עלילת דורן.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s