ארקטיק מאנקיז: מיינסטרים חדש מופלא

am-arctic-monkeys-black
כשאת נחשפת, מכירה ואוהבת מוזיקה של להקה או אמנים מסוימים, ההנאה נחלקת לשיתופית ופרטית.
פרטית – משהו שקורה למרות העולם השיתופי שבו אנחנו חיים, העונג של חיבה עזה למלודיה, למילים, שמדברים עלייך ואלייך בדיוק, האינטימיות של האוזניות שלך או החדר שלך, כשההאזנה היא משהו רגשי מאוד וגם אישי מאוד.
ברגעים האלה לפעמים כיף לחשוב שלא הרבה מכירים את הלהקה האהובה עלייך, שהזמר שאת מכירה את כל האלבומים שלו לא יושמע בגלגל"צ ושהזמרת שתטוסי כדי לראות הופעה שלה לא תיכנס לשום מצעד מוכר לקהל המאזינים הרחב.
יש תענוג לא מבוטל בהנחה השחצנית משהו ש"זה שלי", רק אני ועוד מתי מעט משובחים יודעים ומעריכים כמה השירים האלו טובים.
שיתופית – המתקת הסוד שמתרחשת כשחברים וקרובים אמיתיים ו/או מרחבי הרשת חולקים טעם מוזיקלי משותף, מגלים יחד מישהו שהוא בגדר אוצר בלום של מוזיקה מעולה באוזניהם או מגלים יחד שהם כבר אוהבים את אותו הדבר.
הרגע הזה בימי התיכון והפטיפון (טוב, אוקיי, הדיסקמן) כשאת בטוחה שרק שתיכן בכל השכבה מכירות ושומעות את טינדרסטיקס ואת כנראה צודקת. "זה שלי" הופך להיות "זה שלנו".
וכשחברה הגישה לך אוזניה בידיים חוששות ואמרה
-תשמעי את זה.
ומייד הוסיפה
-אבל אם את לא אוהבת אל תצחקי עליי.
האזנת ברוב קשב, וכשלפסנתר הראשוני התווספו קולות השירה ההססניים אך הצלולים, עם הליפסוס שמוסיף בדיוק את מעט החספוס הנחוץ התפרש לך חיוך ענק על הפנים.
-אמרתי לך אל תצחקי!!
-אני לא צוחקת, מי אלה?
הפקעה האיומה – ואז… האמן הזה הופך בוקר רווי רעמים אחד לנחלת הכלל.
לפעמים זו המוסיקה שפשוט השתנתה. כבר לא מדובר בשוליים חורקים וניסיוניים, אלא במשהו שכבר מתאים להשמיע בפלייליסט של שעת צהריים פקוקה. 
לא תמיד מהנה להודות בזה, אבל זה קורה, זה נפוץ. הדבר הזה שהיה שלנו הופך לשל כולם, שלהם, אללי -למיינסטרים?!
וכך קרה שהתעקמו אי אלו אפים וגבות עלו והתקוממו, כשהובן  שהאלבום האחרון של הארקטיק מאנקיז אהוב, מושמע, נחרש, מוגש על מגש בכל התדרים, המסיבות והמצעדים (של הקצה וגם של גלגלצ!).
זה לא שהיה מדובר בלהקת שוליים קיקיונית מלכתחילה, אבל עדיין, ההצלחה שלו חצתה ז'אנרים וקהלים כפי שלא קרה להם ברמה הזו עד עכשיו עם האלבומים האחרים בארץ.
התרחשה כאן הפקעה בוטה לרשות הרבים. כשמשהו אהוב הופך למכנה כה משותף, מתעורר החשש שאולי הוא הפך גם לנמוך.  
יחד עם הפחד הזה מגיעות עוד שתי דאגות נלוות: אם את עדיין אוהבת אותם, אולי הטעם שלך כבר לא כל כך מיוחד? ומילא זה, אבל מחלת השמעות היתר נוטה להמאיס גם את הטובים שבשירים. כל עוד חיבת ההמון הייתה בקנה מידה קטן, את שלטת בכמה תשמעי אותם. ועכשיו, עכשיו הם בוקעים מכל פינה. מה יקרה אם בסוף הם יתחילו לעשות לך בחילה?
לפני עשור וחצי ככה, רוב הסיכויים שככה הייתי מגיבה לכמות הפעמים ששומעים את do I wanna know ביום ברדיו.
מיינסטרים חדש מופלא – אבל רגע. חלקים רבים מהשוליים ניידים, גמישים וזזים למרכז ומפנים מקום באוזן הרחבה לניסיונות נועזים יותר. אז מה כבר כל כך מטריד בקצת ארקטיק מאנקיז בשתיים בצהריים? פעם, לפני האינטרנט, פגשת מוזיקה מעולה בין דיווחי תנועה. היה דאוס ופרודיג'י ופאלפ בין ערביים, ומספרים שהרבה לפניכן המצעדים עוטרו בגראנג' ודיסטורשן לצד הפופ והסינטיסייזר.
מה אם כשלהקה אהובה שהז'אנר שלה הוא קצת ימינה או שמאלה או באלכסון ממה שהרגילו את כולם לשמוע נכנסת לפנתאון הפלייליסט, היא לא מעידה על הלהקה, או עלייך, אלא על תנודות חיוביות במצב הרוח המוזיקלי של ההמון?
 לא כל מה שרחוק מהמיינסטרים הוא זהב, ולא כל מה שפופולארי צריך להיות מתויג כפח זבל מעכשיו. 
כשהשלנו הופך לשלהם, זה מעט מערער כי זו תזכורת לטשטוש ההולך והמתרחב בין המיינסטרים לשוליים. אבל אם מרפים לרגע מהחשש של אובדן הייחוד אפשר להודות שבסך הכול יש משהו מהנה מאוד בכך שאפשר לשמוע שיר כתוב ומולחן לעילא גם במצעד השבועי, גם במסיבת אינדי, גם במסיבת מטאל וגם ביום שישי אחד בצהריים כשבדרך לקניות הוא בוקע ממערכת של מכונית חולפת. פשוט ככה.
המקום של הארקטיק מאנקיז בשוליים (אם הוא אי פעם היה שם בכלל) אכן התפנה, אבל זה לא אומר שהם לא מפסיקים להשפיע מהמיינסטרים פנימה, והחוצה, משאירים שובל של התנסויות עבר לאמן הבא, ואותך רוקדת כאילו שאף אחד לא רואה אותך על המדרכה. 
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s